שבט הוא גם שבט (tribe) ושבט (מטה,מקל)
השבטיות היא הקהילה שאנו משתייכים אליה ובעיקר המשפחה הקרובה והמורחבת שלנו שמספקת לנו עוגנים טובים וחזקים. החוסן המשפחתי נוטע בנו את השורשים שאנו מפתחים על מנת לצמוח ולהצמיח ענפים, עלים, פרחים ופירות מתוקים.
השבט – הוא גם אחד מענפי העץ. מקורו מהעץ אך הוא כבר מנותק ממנו.
יש לו צד טוב ומהותי -מטה, מקל שמאפשר להישען עליו בדרך ויש לו צד אפל -שוט המשמש להכות ולפגוע.
“גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.” (תהלים פרק כג פסוק ד)
בפסוק מתהילים פונה דוד המלך אל הקב”ה ואומר לו את המילים הללו.
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ – למרות הדימויים הארציים שנרשמו למעלה, נשמותינו נחצבו מעץ החיים וכל מה שתואר ברובד הארצי יש לו שורשים רוחניים בחיבור בין האדם, נשמתו, רוחו לאלוהים.
כשהוא בחיבור, השבט הוא משענת וכוח מחייה ומצמיח וכשהוא בצל, זה המקום שבו אנחנו מרגישים שנעזבנו, פשוטו כמשמעו.
בכל אחד מאתנו יש השתקפות של עץ החיים וכל אחד נושא חלקיק אלוה נשמתי המחובר לעץ החיים.
הידיעה הזו על כל רבדיה מנחמת. אנחנו אף פעם לא לבד.
“..אם הנך קשורה לעשייתך, הידיים נושאות את כל אשר נושאת הנפש ולא רק הנפש..” ימימה זצ”ל (מתוך שיעור שניתן בראש חודש שבט 1994)
אני מברכת אותך שעשייתך תישא את אור לבך וטובו, ויצמך בך השקט.
אני מברכת אתכם בחודש טוב של התחלות חדשות, של נטיעת רעיונות, קשרים, מיזמים, משאלות שבע”ה ייקלטו בשדותיכם הפוריים והטובים, יגדלו ויפרחו בזמנם, בסוד בריאתם.